"חקלאות אגרואקולוגית יכולה להיות אלטרנטיבה טובה יותר מחקלאות מסורתית מסחרית נרחבת עבור תושבי מדינות אפריקה שמדרום לסהרה". כך אומרת החוקרת מאוניברסיטה בשבדיה, אלינור איסגרם. לטענתה, ביכולתו של המודל האגרואקולוגי לשמר את המגוון הביולוגי ובו זמנית להגן על אספקת המזון, וכל זאת, מבלי לדלדל או לפגום בקרקע.
ואכן, מדינות שטרם השלימו את המעבר לחקלאות מסורתית מסחרית ורחבת היקף, מדינות שבהן הקרקע דולדלה בעקבות חקלאות לא מתאימה או מיושנת, מדינות שבהן המשאבים מצומצמים – מחפשות מודל חקלאי שיתאים למאפיינים הייחודיים שלהן ויספק להן מקור עיקרי למזון.
חקלאות מסורתית מביאה לדלדול של הקרקע
החוקרת אלינור איסגרם מאוניברסיטת לונד שבשבדיה ומתמחה בקיימות גורסת כי: "חקלאות מסורתית רחבת היקף מביאה לדלדול של הקרקע, היא גורמת לצורך הולך וגובר בחומרי הדברה, בצריכה הולכת וגדלה של אנרגיה וגם מים. ואם לא די בכך אז המודל המסורתי של חקלאות מצמצם גם את הגיוון הביולוגי. במודל החקלאות המסחרי המסורתי למעשה מטפחים סוג אחד של יבול או רק כמה סוגים בודדים של יבולים, מה שהופך את הצמחים לחשופים יותר למזיקים, מחלות ולשינויי אקלים.
כמו כן, מודל זה של חקלאות דורש השקעה מאוד גדולה מבחינת מכונות, זרעים ודגנים תוך הסתמכות על כוח עבודה דל. המשמעות של זה עבור עניים החיים במדינות אפריקניות רבות היא שלילת רוב היתרונות של חקלאות מסורתית רחבת היקף, לרבות פיתוחים טכנולוגיים, גידול בייצור המזון וצמיחה כלכלית. כל אלו נמנעים מהם."
חקלאות מסורתית שכזו למעשה מחלקת את מדינות אפריקה למעמדות ומעמיקה את אי השוויון ביבשת. מנקודת מבט חברתית סוציאלית, הסתמכות על חקלאות מסורתית אינה מהווה תרומה חיובית לחברה כולה ויוצרת ריבוד חברתי.
מערכת אקולוגית בפני עצמה היא הפתרון
לדידה של אלינור איסגרם למדינות אפריקניות כגון אלו שמדרום לסהרה יש להתאים חקלאות שהולמת את התנאים הייחודיים שבהם הם חיים, וחקלאות אגרואקולוגי, המבוססת על העיקרון שאומר שכל חווה היא מערכת אקולוגית בפני עצמה, היא היא הפתרון. חקלאות אקולוגית משלבת בין גידולים, צמחים ובעלי חיים על מנת ליצור תנאים אופטימליים לגידול צמחים, ירקות ופרות. עם זאת, חקלאות שכזו היא עתירת ידע ומחייבת את החקלאים לרכוש ידע נרחב על המרכיבים השונים במערכת האקולוגית שלהם. זאת מאחר ועל החקלאים מוטלת האחריות ליצור סינרגיה בין פוריות, קרקע, דישון, צמחים, יבולים, חרקים ואקלים.
אם החקלאים ישתמשו נכון במודל האגרואקולוגי, הם יוכלו ליהנות מיבולים גדולים יותר ומגוונים יותר. הם ייהנו מאספקת מזון תדירה ואיכותית ובתוך כך גם ישמרו על הגיוון הביולוגי, יהיו מוכנים בצורה טובה יותר לשינוים האקלים ולא יפגמו בפוריות הקרקע.
המודל האגרואקולוגי אינו דורש משאבים גדולים במובן של מכשירים, חומרי הדברה ואפילו בכל מה שנוגע לדישון מאחר ומדובר במודל טיפוח המבוסס על אורגניות, כך שגם חקלאים שאין להם הרבה משאבים – יכולים להפיק יותר יבולים ויבולים מגוונים יותר.
המודל הזה יפה לחוות בינוניות אבל הוא בהחלט יכול להתאים גם לגננים פרטיים וגם לחוות חקלאיות גדולות יותר שמספקות תוצרת לשווקים בינלאומיים.
אך מודל זה דורש עוד מחקר ושיתוף פעולה נרחב יותר של מוסדות חקלאיים שיפעלו על מנת לחקור כיצד מערכות אקולוגיות מתפקדות בתנאים מגוונים וכיצד תנאים מסוימים משפיעים על צמחים ויבולים. בנוסף, יהיה גם צורך להכשיר חקלאים במדינות שמדרום לסהרה כך שיישמו היטב את המודל האגרואקולוגי.
להגיב