המצב של ים המלח בכי רע. קווי החוף שלו נסוגים, אנחנו כבר רואים את האי שמתפתח, את הבולענים ואת הזנק החמור כל כך שנגרם לסביבה. נכון, העדר הגשמים והבצורת תורמים להידלדלותו של ים המלח אך יש גם גורם אנושי, יותר נכון מסחרי שמשתמש במשאבי ים המלח ומייבש אותו.
ים המלח נחשב פעם לאחד מפלאי תבל, זה הוא המקום הנמוך ביותר בעולם והוא אחד המשאבים הכי חשובים שיש למדינת ישראל. אולם היום ארגוני סביבה, לרבות המשרד להגנת הסביבה, מספרים לנו שמצבו של ים המלח הולך ונעשה גרוע יותר ויותר, ואם לא נעשה משהו – הוא יהפוך לאסון אקולוגי שיהיה קשה לשקמו.
על האחריות של מפעלי ים המלח
כפי שציינו מפעלי ים המלח אחראים במידה מסוימת להתייבשותו של ים המלח. הם מייבשים אותו על מנת להוציא אשלג, בין היתר, ונראה שמפעלים אלו אחראים לאספקת עשרה אחוזים מכלל האשלג בעולם. זה נתון מטורף ומסתבר שיש לו גם קשר אלינו, האזרחים.
גם לנו יש אחריות על הים המלח!
אם יש לכם גינה, אדנית, עציץ או חממה, אתם בוודאי מגדלים עצי פרי, פרחים, שיחים או עשבי תיבול. עכשיו בדקו את עצמכם: האם אתם משתמשים בחומרי דישון על מנת להזין את הצמחים שלכם? אם התשובה שלכם היא כן, אז כדאי שתדעו שאם אתם משתמשים בדשנים כימיים אזי דשנים אלו כוללים אשלג שמקורו בים המלח. ואם אתם משתמשים בדשנים אלו אתם למעשה שותפים לייבוש המשאב הנפלא הזה.
מה עושים? עושים!
בוחרים נכון את חומרי הדישון, ההזנה ומאיצי הגדילה (=ביו-סטימולנטים). נמנעים מרכישת דשנים כימיים שכוללים אשלג המופק בים המלח, ותחת זאת רוכשים חומרי הזנה, דשנים, דשנים למשאבות דישון וביו סטימולנטים אקולוגיים וטבעיים.
אז אם יש לכם גינה פרטית דעו שאתם ממש, אבל ממש, לא חייבים להשתמש בדשנים וחומרי הזנה כימיים. בגינות פרטיות יש מאזן מינרלים טוב ומאזן זה נשמר היטב בגבולותיה של הגינה. בניגוד לכך, שטחים חקלאיים זה סיפור אחר. שטחים חקלאיים גדולים חשופים לאיבוד של חלק ניכר מן המינרלים, חלק מן המינרלים הולכים אל הצמחים וחלק אחר נמוג אל האטמוספירה.
חומרי הזנה טבעיים בגינה הפרטית עוזרים להציל את ים המלח
בשטחים חקלאיים, לעיתים אין מנוס משימוש בדשנים כימיים, במקרי קיצון. אבל בגינה הפרטית שלנו אנחנו ממש לא זקוקים לחומרי הזנה כימיים, המשפיעים באופן שלילי לא רק על הסביבה כי אם גם על הקרקע, על הצמחים והפירות ועל ים המלח הגווע שלנו.
בגינה שלנו מרבית החומרים האורגניים נשארים בתוך גבולות הגינה, כאמור, ואין צורך להיעזר באשלג שמקורו בים המלח כדי ליהנות מיבולים איכותיים, גדולים ועסיסיים. מספיק דשן אורגני, חומרי הזנה אורגניים וביו-סטימולנטים אקולוגיים.
ארגוני סביבה רבים מפצירים בנו להימנע עד כמה שאפשר משימוש בדשנים כימיים וזאת מכמה סיבות: דשנים כימיים המוזנים לגידולי ירקות ופירות בסופו של יום מגיעים לגוף שלנו ומזיקים לו, דשנים כימיים מזיקים לקרקע, הם מזיקים לים המלח, הם מפריעים למגוון הביולוגי המקומי והם מזיקים גם לצמחים עצמם.
אז למה שניתן לזה יד? עלינו להיות אקטיביים ולהציל את ים המלח, זה בידיים של כל אחד ואחת מאתנו.
להגיב